החלטה בתיק ת"א 57079-03-11

מבוא

1.                  התובע הגיש כנגד הנתבעים תביעה בשל הפלייה מגדרית במקום ציבורי ופגיעה בזכויות חוקתיות.

2.                  כמתואר בכתב התביעה בעת שהגיע התובע בייום 16.1.11 לבית העסק שמפעילה הנתבעת מס' 1 (להלן: "הנתבעת") נודע לו ולקרובת משפחה שהייתה עמו, כי נשים אשר מזמינות משקה, זכאיות לקבל את המשקה השני בחינם. בקשתו של התובע לקבל את ההטבה לא נענתה בנימוק כי מדובר בהטבה המיועדת לנשים בלבד. התובע סבור כי בהתנהגות הנתבעת יש כדי להוות הפליה אסורה וזאת בניגוד להוראת סעיף 3 (א') לחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א - 2000 והוא תובע פיצוי עבור ההפליה ועבור הפרסום. התביעה הוגשה כנגד הנתבעת וכנגד הנתבעים מס' 2-3 שהם בעלי המניות והמנהלים שלה.  סכום התביעה הועמד על סך של 126,820 ש"ח.

3.                  הבקשה שבפני היא בקשת הנתבעים לסילוק התובענה על הסף ולחילופין להורות על הפקדת ערובה כספית ריאלית לניהול ההליכים ביחד עם אישור בית המשפט המחוזי לניהולם וזאת בשל כך שהתובע נמצא בהליכי פשיטת רגל וניתן נגדו ביום 29.7.11 צו כינוס.  המשיב מתנגד לבקשה. כונס הנכסים הרשמי לא הגיב לה והמנהלת המיוחדת לנכסי התובע, שלא הייתה מודעת לקיום התביעה, הודיעה כי לאחר שהוברר לה כי מי שישא בהוצאות התביעה תהיה אמו של התובע היא אינה מתנגדת להגשתה.

4.                  השאלה אותה יש לבחון היא האם מי שהחל בהליכי פשיטת רגל והוצא צו כינוס לנכסיו יכול להגיש ולנהל תביעה ללא אישור בית המשפט המחוזי, כונס הנכסים הרשמי או כל גוף אחר והאם יש בכך כדי להביא לסילוק התביעה על הסף או שניתן לרפא את הפגם, ככל שנפל, בדיעבד.

הטענות

5.                  אין מחלוקת כי בחודש מאי 2010 פתח התובע בהליכי פשיטת רגל ובמסגרתם הצהיר כי נפתחו נגדו 44 תיקים במסגרת ההוצאה לפועל וכי היקף חובותיו עומד על 2,500,000 ש"ח. התובענה נשוא הבקשה הוגשה ביום 30.3.11. ביום 29.7.11 ניתן על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים צו לכינוס נכסי התובע.

6.                  לטענת הנתבעים על פי סעיף 20 (א') לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) תש"ם - 1980, (להלן: "הפקודה") מרגע שמונה כונס נכסים על נכסי חייב הוא אינו כשיר להגיש עצמאית תביעות בשם עצמו ללא רשותו של כונס הנכסים או המנהל המיוחד. הנתבעים נסמכים על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה בבש"א (חי') 7448/07  בנק הפועלים בע"מ נ' ופא שרוף (פורסם במאגרים, 8.11.07), (להלן: "בנק הפועלים"). הנתבעים טוענים אפוא כי הגשת התביעה או ניהולה - כאשר לא ניתן לכך אישור כונס הנכסים הרשמי, המנהלת המיוחדת שמונתה לניהול נכסי התובע ובית המשפט הדן בפשיטת הרגל איננה אפשרית -  ויש להורות על סילוק התביעה על הסף.

7.                  נדבך נוסף בטענות הנתבעים נוגע לתום לבו של התובע שלא גילה על הליכי פשיטת הרגל במסגרת התביעה ולא גילה לנושאי התפקיד במסגרת פשיטת הרגל על ההליך אותו הוא מנהל במקביל.

8.                  התובע עומד בתגובתו על חשיבותה הציבורית הרבה של התביעה; על הפרסום שקיבלה, המעיד על כך שלא ניסה להסתיר את הגשתה, ובכל מקרה מציין כי הוא נכון להעמיד ערבות של אמו לתשלום הוצאות הנתבעים ככל שהתביעה תידחה. הוא טוען בהרחבה באשר לחשיבותה של זכות הגישה לערכאות והחובה להעדיף אותה. באשר להלכה שנקבעה בעניין בנק הפועלים סבור התובע כי אין לפסוק על פיה שכן זו החלטה מנחה שאינה מחייבת וכי אין מתקיימים במקרה זה הטעמים שהתקיימו שם והם חוסר תום לב מצדו של החייב; החשש שניהול התובענה כרוך בהוצאות שיפגעו במסת הנכסים של החייב והחשש מיצירת חובות נוספים.  התובע מסביר כי לא ידע על הצורך בקבלת אישור להגשת התובענה.

9.                  הנתבעים שבים בתשובתם על עמדתם כי אין לאפשר את הגשת התביעה וניהולה על ידי התובע אלא על ידי המנהל המיוחד ומפנים לאישורה של המנהלת ולפיו לא ידעה כלל על הגשת התביעה ולא ניתן לכך אישור.

10.             עורכת הדין רחל זוהר, המנהלת המיוחדת לנכסי התובע, הודיעה לבית המשפט כי התובע לא ביקש אישור להגשת התביעה אך לאחר שהומצאו לה מסמכים שונים וערבות אמו של התובע להבטחת ההוצאות אין לה התנגדות להמשך ניהול הליכי התביעה. היא מציינת כי התובע ובא כוחו הסכימו לפנות לבית המשפט המחוזי בירושלים ולבקש ממנו היתר לניהול הליכי התביעה.

מעמדו של מי שהוצא צו כינוס לנכסיו ויכולתו להגיש תביעות

11.             סעיף 20 (א') לפקודה קובע כי 'משניתן צו כינוס יהיה הכונס הרשמי שליד בית המשפט הכונס של נכסי החייב, ומכאן ואילך, ובאין הוראה אחרת בפקודה זו, לא תהיה תרופה לנושה נגד החייב לו חוב בר-תביעה, ולא יפתח שום נושה בתובענה או הליכים משפטיים אחרים, אלא ברשות בית המשפט ובתנאים שיראה לקבוע'. על פי הפקודה משניתן הצו לא ניתן לנהל הליכים כנגד מי שניתן צו הכינוס לנכסיו. בנוסף קובע סעיף 125 (א') (2) לפקודה כי משניתן צו פשיטת רגל כנגד החייב מוסמך הנאמן לנקוט בהליכים משפטיים הנוגעים לנכסיו.

12.             בענייננו מדובר בתביעה שהגיש חייב שטרם ניתן בענינו צו פשיטת רגל, במועד הגשת התביעה אף לא הוצא צו כינוס וצו כזה ניתן במהלך ניהול ההליכים.

13.             באשר למצב זה - שבו מבקש החייב לנהל הליכים כנגד אחרים - אין התייחסות מפורשת בפקודה ואולם כפי שנקבע בהחלטה בעניין בנק הפועלים אפשרות זו אינה עומדת לחייב באופן אוטומטי ועליו לקבל לשם הגשת תביעה וניהולה את אישור בית המשפט ואת אישור מי שמונה לנהל את נכסיו.

14.             לכן, מרגע שניתן צו הכינוס שוב אין החייב בן חורין לפעול בנכסיו על דעת עצמו לרבות זכויות התביעה שעומדות לו וכונס הנכסים או המנהל המיוחד הוא שאמור לאסוף ולכנס את הנכסים לרבות זכויות התביעה. עוד נקבע בעניין בנק הפועלים כי אין להתיר הגשת תביעה על ידי החייב באופן עצמאי נוכח ההוצאות שכרוכות בכך והסיכון להקטנת מסת הנכסים המיועדת לפרעון החובות בשל הצורך לשלם הוצאות משפט ושכר טרחה. בית המשפט המחוזי אף עמד בהחלטתו על חוסר תום הלב הנלווה להגשת תביעה כאמור. זה בא לידי ביטוי בכך שככל שלא נמסר מידע לכונס הנכסים הרשמי או למנהל המיוחד על התביעה ואלה אינם יודעים על האפשרות להגדלת מסת הנכסים.

15.             לפיכך, ובהתאם למסקנה אליה הגיע בית המשפט המחוזי בהחלטתו, חייב המעונין להגיש תביעה מחויב לשתף את הכונס הרשמי ברצונו ובכוונתו, לספק לו את כל המידע ולפעול לפי הנחיותיו. האחרון, ככל שימצא כי יש בידי החייב זכות שראוי לפעול למימושה, יפנה לבית המשפט ויבקש את הוראותיו.

16.             צעד זה נובע ממהותם של הליכי פשיטת הרגל שמרגע שהחלו מאבד החייב, בצד ההגנה שהליכים אלה מספקים לו, את החרות לפעול בנכסיו ובזכויותיו ללא הגבלה. אבדן החירות הזו כולל גם את זכויותיו העתידיות לרבות זכויות התביעה שלו - שיש בהן כדי להשליך על מסת הנכסים שלו ועל היקף התחייבויותיו ודומה כי אף התובע אינו חולק על כך שהיה עליו לפנות מראש לקבלת אישורם של המנהלת המיוחדת וכונס הנכסים הרשמי וכי לאחר שזה היה ניתן לקבל את אישורו של בית המשפט.